חסידי אומות עולם
"המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"
The Righteous Among the Nations
“Whosoever saves a single life, saves an entire universe" (Mishnah, Sanhedrin 4:5)
מלים אלה כתובות על תעודת הכבוד שמעניקה מועצת "יד ושם" בירושלים לחסידי אומות העולם.
תעודת כבוד כזאת קיבלה מריה מולארצ'יק המנוחה Maria Mularczyk , תושבת העיר סלונ'סק Słońsk לשעבר. מועצת "יד ושם" עיטרה את מריה מולארצ'יק במדלית חסידי אומות עולם ב-1.11.1993, כאות להוקרה על שבסיכון חייה הצילה יהודים נרדפים בשנות הכיבוש הנאצי בפולין. שמה של מריה הונצח בלוח הכבוד בפארק חסידי אומות העולם על גבעת הזכרון הלאומי בירושלים.
הודות לאדיבותה של אנה מקסים Anna Maksim, בתה של מריה מולארצ'יק, אנחנו יכולים להכיר היום את תולדותיה של האם. בין מסמכיה, מכתביה וזכרונותיה של מריה, נמצא מכתב של השגרירות הישראלית בוארשה, המתאר את עקרונות הענקת מדלית "חסידי אומות העולם".
בשנת 1953 קיבלה כנסת ישראל את חוק זכרון השואה והגבורה, שהטיל על רשות הזיכרון להנציח ולהקים יד זיכרון 'לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים'. מאז שנת 1963 פועלת ב"יד ושם" רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ובה וועדה ציבורית לציון חסידי אומות העולם. הוועדה מורכבת מאישי ציבור, ביניהם משפטנים, מרביתם ניצולי שואה בעצמם, ובראשם שופט בית-המשפט העליון. כל תיק של מועמד לקבלת אות חסידי אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה. החלטת הוועדה מוסמכת לזכות את המועמד בתעודת הכבוד וציון שמו בקיר הכבוד של חסידי העולם ב"יד ושם".
מלבד זאת בשנת 1985 הוסיפה הכנסת לחסידי אומות העולם את הזכות לקבל אזרחות כבוד של מדינת ישראל.
קריטריון להענקת התואר המכובד הזה הוא שהמציל עשה זאת ממניעים הומניים תוך סיכון חייו וללא קבלת כל תמורה חומרית. עד היום זכו בכבוד הזה (נכון לסוף 2007) כ-22ת000 אנשים ולמעלה מ 6,135 אזרחים פולנים, שביניהם נמצאת מריה מולארצ'יק. תושבי העיר סלונ'סק גאים על כך שבדמותה של מריה יש לנו ולדורות הבאים דוגמה של התנהגות למופת. מריה תופסת מקום מכובד ביותר בתולדותינו, כיון שברגעי הטרגדיה שאין דומה לה של העם היהודי, היא עמדה על הגנת ערכי אנוש וביניהם הגדול מכולם – חיי אנוש.
להלן הביוגרפיה הקצרה של הגיבורה שלנו:
מריה מולארצ'יק נולדה ב-11 ליוני 1913 בכפר בוריצ'ובקה Boryczówkaבמחוז טרמבובלה, איזור טרנופול (היום אוקראינה). בילדותה סבלה עוני גדול. במוקדם נהפכה לחצי יתומה. לטיפול בה ושני אחיה הצעירים ממנה, אחות ואח, דאגה האם, ינינה ינישבסקה. מריה נישאה אחרי שנים לסטאניסלב מולארצ'יק וביחד נהלו משק חקלאי לא גדול. בשנת 1935 באה לעולם בתם אנה – היום אנה מקסים. חייה הצנועים, המאושרים של משפחת מולארצ'יק הופסקו בפרוץ מלחמת העולם השניה. בעלה של מריה, סטאניסלב גויס לצבא ומריה נאלצה להיאבק לבדה בקשיי החיים. נחמתה היחידה הייתה הבת וקשר המכתבים עם בעלה. בסוף 43 הכניסה תחת קורת גג ביתה יהודיה צעירה עם ילדיה. על התקופה הזאת כתבה מריה כך:
"בסתיו מאוחר של 1943 הגיעו אלינו הביתה אישה עם שתי ילדות וביגון גדול התחננה לעזרה, לחסות ומקלט, כי הם יהודים נרדפים על ידי הגרמנים.
במשך הקיץ נהגו להסתתר בתבואה ובין שיחים וכך הצליחו איכשהו לשרוד. אבל התקרב החורף המגיע באיזור מזרח מוקדם הם נשארו חסרי אונים. הייתה זאת בשבילי החלטה נוראית. ידענו מה מאיים עלינו במקרה והגרמנים יגלו אותם אצלנו. זה יגמר במוות בלתי נמנע לא רק להם, אבל גם לכל בני משפחתנו. בכל זאת, לקחנו זאת על עצמנו, המצפון לא נתן להשאיר את האנשים האלה ללא עזרה. סידרנו מחבוא בתוך קש באסם והם שרדו בו עד השחרור עם הגעת צבא ברית המועצות, שהדחיק את הגרמנים מהאזור. אני כבר לא זוכרת את התאריך המדויק. חלקנו איתם את האוכל הדל שלנו, שהרי הגרמנים לקחו מאתנו הכל. עברו עלינו רגעי אימה בכל פעם כשהגרמנים היו מגיעים לכפר, הפחד שיתק אותנו, אבל התגברנו איכשהו על כל זה.
אנשים להם הוגשה העזרה:
הלנה זלצר כבת 35 -40
מוסיה זלצר כבת 4
לינה קוך כבת 10
אירועים אלה התרחשו בכפר בוריצ'ובקה Boryczówka , מחוז טרמבובלה Trembowla, איזור טרנופול Tarnopol.
מתן העזרה נמשך בחורף 1943-1944, תאריך מדויק לא זכור לי. העזרה התבטאה בהבטחת מחבוא, מזון והספקת כל הצרכים ההכרחיים ביותר, כמה שהתאפשר בתנאים הצנועים שלנו. הייתה זאת עזרה ממניעים הומניטאריים טהורים, כיון שאנשים האלה באו לבושים בבגדים עלובים, בלוים, לא היה להם שום רכוש. הם ברחו מביתם במה שהיה עליהם בלבד. בשובם אחרי השחרור מצאו את ביתם בטרמבובלה שדוד מכל וכל. עברנו את הזמן הזה למרבה המזל ללא רדיפות וסחיטות מכיון שרק מעטים ידעו את סודנו ואלה היו בני משפחה הקרובים. גרנו בקצה הכפר ומעט מאוד אנשים עברו מכאן. אנשים להם נתנו מקלט אצלנו שרדו את המלחמה. במשך מספר שנים נשמר הקשר עם הלנה זלצר. היא נסע עם בתה לישראל, אבל זה נותק, כפי הנראה בגלל מותה של הלנה. עם לינה קוך לייבוביץ' במקרה חודש הקשר לפני שנתיים. היא גרה בקנדה.
שנות מלחמת העולם השניה עברה מריה בבוריצ'ובקה Boryczówka . בסתיו 1944 חזר בעלה מהמלחמה והם נסעו לפולין ביחד עם בתם אנה. בהתחלה גרו במושקוב Muszkow (כעשרים שנה), אחר כך, בשנת 1963, עברו לסלונ'סק Słońsk ונשארו שם עד מותם.
החיים של מריה אחרי המלחמה הסתדרו בדומה לרוב הפולנים בשטחים המוחזרים מגרמניה. הם חיו בצניעות אבל בכבוד. ניהלו ביחד משק חקלאי קטן. סטאניסלב עבד בנוסף בבית החולים. הוא נפטר ב-1977 ומאז נאלצה מריה להתמודד לבדה בבעיות חייה. היא התקיימה מפנסיה קטנה אחרי בעלה, את המשק מסרה לנכד שלה.
במשך 15שנה הייתה מריה מרותקת למיטה בגלל מחלה קשה. טיפלה בה הבת, אנה מקסין. מריה נפטרה בסלונ'סק ב-11ליוני 2000 ונקברה בבית הקברות המקומי. עוד בחייה - הודות למאמצים של בתה - כובדה במדלית חסידי אומות העולם, אותו מסרה למוזיאון של סלונ'סק.
הקשר של מריה עם האנשים שהיא ובעלה הצילו, נמשך עד שנת 2000. האחרונה ביניהם, שעדיין בחיים, לינה לייבוביץ'- קוך – גרה תחילה במונטראל ואחר כך בטורונטו-קנדה, יש לה בן ובת.
בשבילנו, תושבי סלונ'סק זה כבוד גדול שאישיות כזאת, שבסיכון חייה הצילה חיי אנוש בזמן האכזרי והטרגי ביותר של מלחמת העולם השניה, גרה וחיה בקרבנו.
הודות לאנשים כאלה כמו מריה מולארצ'יק אנחנו מאמינים שהטוב יכול לנצח.
בשם מערכת העיתון ובשמי אני מודה מקרב לב לאנה מקסין על שהעבירה לנו את המסמכים והזכרונות של מריה מולרצ'יק.
עיבוד הכתבה, מריה ציהציורה Cieciura Maria
עיתון "מציאות מועצת סלונ'סק" "Realia Gminy Słońsk", אפריל 2007
תרגמה לעברית, הלינה בירנבאום
The Encyclopedia of the Righteous Among the Nations, Rescuers of Jews during the Holocaust, Poland
Editor-in-Chief: Israel Gutman, Associate Editor: Sara Bender, Yad Vashem, Jerusalem 2004
Page 532
Mularczyk, Maria
In June 1943, Lina Koch, a young girl who had lost her parents in the Tarnopol ghetto in Eastern Galicia, managed to escape from the ghetto and somehow make her way to the city of Trembowla, where she had relatives. There she met her aunt, Helena Selzer, who just days before had lost her family. Terrified and desperate, Selzer hid near her empty house with her young daughter, Musia. Fearing that the police would discover their hiding place, Selzer, her daughter, and her niece left the city and after weeks of wandering in the area arrived in the village of Boryczowka, where they met Maria Mularczyk. Mularczyk's pity for the Jewish fugitives overcame her fear and she hid them in the haystack in her barn. Despite her own impoverished circumstances and the danger to her life, Mularczyk shared the little food she had with the Jewish fugitives and kept them safe without asking for or receiving anything in return, taking care of all their needs until their liberation in March 1944. After the war, Koch immigrated to Canada; Selzer and her daughter immigrated to Israel, and Mularczyk settled within Poland's postwar borders.
On November 21, 1993, Yad Vashem recognized Maria Mularczyk as Righteous Among the Nations.
Back to Halina Birenbaum's Web Page
Last updated August 10th, 2009